פסק-דין בתיק ת"א 13423-07

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בית המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

רקע כללי -

1. התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: " סעדי") הינם עזבונו ויורשיו של המנוח מוחמד סעדי ז"ל (להלן: " המנוח") אשר היה טרם פטירתו קבלן בניה, ונפטר ביום 30/3/2007.
2. הנתבעים 1 ו-2 (להלן: " אוחיון") התקשרו עם המנוח לבניית בית מגוריהם, וזאת בהתאם לחוזה מיום 18/8/2005 (להלן: " החוזה המקורי"). בנספח התשלומים מצוין כי התמורה תהא 156,000 $ ארה"ב ובסעיף 3 נכתב כי - "התמורה המפורטת לעיל אינה כולל מע"מ".
3. מוסכם כי במהלך ביצוע העבודות ביצע המנוח עבודות נוספות מעבר למפרטים המקוריים.
4. בין הצדדים התגלו מחלוקות בקשר לביצוע ובקשר לתשלומים וביום 15/3/2006 נחתם הסכם פשרה (להלן: " התוספת הראשונה") שם פורטו רשימת עבודות לביצוע וסוכם על ביצוע התשלומים הבאים: (1) 20,000 ש"ח במזומן; (2) 30,000 ש"ח בצ'יק של רינת, הבת של אוחיון; (3) 33,000 ש"ח ב-12 המחאות; (4) 5,000 ש"ח במזומן בגמר העבודה; ו-(5) 5,000 ש"ח נוספים בגמר העבודה ב-12 המחאות. מוסכם כי הסך הכולל לתשלום על פי התוספת הראשונה היה 93,000 ש"ח. במסמך זה אין כל התייחסות לנושא תשלום מע"מ, בין אם לגבי התשלומים שמפורטים בתוספת זו ובין אם לגבי מע"מ על התמורה לפי החוזה המקורי.
5. כבר אעיר בהקשר זה כי בתצהירים של מר פתחי עראבי ושל מר אמיל אביב שהוגשו מטעם סעדי נטען כי התשלום השלישי שבתוספת הראשונה היה אמור להיות בסך 1 33,000 ש"ח ולא 33,000 ש"ח ואף צורף לתצהיר אחד העתק של התוספת הראשונה שם כתוב 1 33,000 ש"ח, אך אין לטעמי לייחס כל משקל למסמך זה, בשל שהוא סותר את כל שאר המסמכים ואת עמדות המצהירים האחרים מטעם סעדי עצמם (כמו גם את האמור בסעיף 7 לכתב התביעה), ולא אוסיף.
6. בכל אופן, מוסכם כי כיון שהמחלוקות בין הצדדים לא נפתרו כליל, נחתם הסדר נוסף, ביום 28/4/2006 (להלן: " התוספת השניה"), אשר בו שוב פורטה רשימה של עבודות והשלמות שעל המנוח לבצע ולגבי התשלום הוסכם כדלקמן: (1) יש לשלם 1,200 ש"ח (על מנת להשלים את פרעון התשלום הראשון שבתוספת הראשונה - 20,000 ש"ח, כיון ששולמו 18,800 ש"ח מתוך סכום זה בלבד); (2) יש לשלם את הסכום של 30,000 ש"ח שעליו הוסכם בתוספת הראשונה; ו-(3) יש לשלם עוד 43,000 ש"ח בהתאם לתוספת הראשונה. הוסכם כי הסכומים הראשון והשלישי, 43,000 ש"ח + 1,200 ש"ח = 44,200 ש"ח, יופקדו בידיו הנאמנות של עו"ד זיאד עראבי, הנתבע מס' 3 (להלן: " עו"ד עראבי") - אשר יעבירם לידי המנוח בתום העבודות. עוד מצוין בהסכם זה כי לאחר סיום העבודות ידונו הצדדים במחלוקת שקיימת, ככל שקיימת, לגבי - "המע"מ והתוספות".

התביעה העיקרית מצד סעדי -

7. התביעה העיקרית הוגשה כנגד אוחיון וכנגד עו"ד עראבי.
8. כלפי אוחיון טוענים סעדי כי הם נותרו חייבים כספים בתמורה לעבודות הבניה. סעדי טוענים שהתמורה ע"פ החוזה המקורי היתה אמורה להיות 156,000 $ בתוספת מע"מ. 156,000 $ בהתאם לשער הדולר דאז (4.32 ש"ח) היו כ-655,000 ש"ח ובתוספת מע"מ בשיעור של 15.5%- המדובר בכ-757,000 ש"ח. לכך יש להוסיף את עלות העבודות הנוספות, שהיתה בסך של כ-135,000 ש"ח, בתוספת מע"מ, כלומר - 156,000 ש"ח. בהקשר זה טוענים סעדי כי המנוח הסכים להפחית את דרישת התשלום לגבי העבודות הנוספות מ-156,000 ש"ח לכדי 93,000 ש"ח במסגרת התוספת הראשונה, רק בתנאי שאוחיון יעמדו בתנאי התוספת הראשונה והשניה וישלמו את המוסכם - אך כיון שהם הפרו את חובותיהם, עליהם לשלם היום את העלות הכוללת של העבודות הנוספות, ללא הנחה, וזאת בסך של 156,000 ש"ח.
9. בהקשר זה אעיר כי המצהיר סעדי מחמוד (חמודי) מטעם סעדי טען בתצהירו כי העבודות הנוספות היו בסך של 88,000 ש"ח לגבי עבודות כלליות + 75,000 ש"ח בגין החניות, כלומר - 163,000 ש"ח ללא מע"מ = 188,000 ש"ח לערך, כולל מע"מ ולא "רק" 156,000 ש"ח.
10. בכל אופן, סעדי טוענים שהיה על אוחיון לשלם 757,000 ש"ח לגבי העבודות ע"פ החוזה המקורי + 156,000 ש"ח בגין העבודות הנוספות = 913,000 ש"ח (וראו את סעיף 13 לכתב התביעה, אם כי בסיכומי סעדי, סעיף 21, נטען שיש לשלם מע"מ גם לגבי העבודות הנוספות וכי הסך הכולל לתשלום אמור להיום 924,000 ש"ח ולא "רק" 913,000 ש"ח).
11. מממשיכים וטוענים סעדי כי אוחיון שילמו למנוח רק כ-596,000 ש"ח וכי הם הפקידו כ-44,000 ש"ח נוספים בידי עו"ד עראבי (כמצוות הוראות התוספת השניה). מכאן, שלשיטת סעדי - על אוחיון לשלם סכום נוסף של כ-317,000 ש"ח (913 אלף פחות 596 אלף), כאשר מתוך סכום זה כ-44,000 נמצאים בידי עו"ד עראבי ועליו להעביר לידיהם סכום זה.
12. כבר אעיר בהקשר זה כי בסעיף 12 לכתב התביעה מפורטים הסכומים שסעדי טוענים שאוחיון שילמו. סך כל התשלומים שמפורטים שם הינו 577,000 ש"ח, אם כי בסוף הסעיף מצוין כי אוחיון שילמו 595,800 ש"ח (כלומר, שנשכח תשלום אחד של 18,800 ש"ח - ששולם ע"פ התוספת הראשונה). מעניין עוד יותר לראות שע"פ התצהיר של מנהל החשבונות של המנוח, מר ג'מאל מחמיד - שילמו אוחיון רק 440,800 ש"ח (והוא שכח תשלום של 125,000 ש"ח שמוזכר בסעיף 12(ה) לכתב התביעה).
13. עוד אציין כי אם לא נקבל את הטענה של סעדי שיש לבטל את "ההנחה" שניתנה לגבי העבודות הנוספות, אזי שהתמורה הכוללת היתה צריכה להיות - 757,000 ש"ח (התמורה המקורית בתוספת מע"מ) + 93,000 ש"ח (בגין העבודות הנוספות) = 850,000 ש"ח.
14. אוחיון טוענים מנגד כי התמורה המוסכמת היתה כ-700,000 ש"ח כולל מע"מ, וכי אין מקום להוסיף מע"מ על סכום זה. לטענתם אם בחוזה המקורי כתוב שיש להוסיף על הסכום מע"מ הרי שהם לא קראו את הכתוב כיון שחתמו על החוזה בשעת לילה מאוחרת ובלחץ וכי הוסכם בין הצדדים שהמחיר יהא 700,000 בשקלים ללא מע"מ. אוחיון טוענים כי הם שילמו למנוח כ-733,000 ש"ח בגין העבודות נשוא החוזה המקורי, דהיינו כ-33,000 ש"ח ביתר, כאשר מאיר אוחיון מסביר בתצהירו כי הם שילמו למנוח סכום נוסף של כ-33,000 ש"ח בבחינת "מענק"/"מתנה" על מנת שיסיים את העבודות (סעיף 14 לתצהירו).
15. בהקשר זה אעיר כי מאיר אוחיון טוען בתצהירו שסך הכספים ששילמו אוחיון למנוח היה כ-733,000 ש"ח (וראו את הפירוט בסעיף 23 לתצהיר ואת סעיף 24), אך כי המנוח לא נתן להם קבלות לגבי חלק מהסכומים על מנת לחמוק מתשלום מס. יחד עם זאת, אם נבצע סיכום של הסכומים המפורטים בסעיף 23 זה, נמצא שהסכום הינו 683,000 ש"ח בלבד.
16. עוד טוענים אוחיון כי אין לכך משמעות כיון שהתוספת הראשונה (ולאחריה השניה) נחתמו בין הצדדים לאחר שהתעוררו מחלוקות לגבי יתרת התשלום וכי ההסכמה היתה כי הסך הכולל לתשלום לצורך " גמר חשבון" יהא 93,000 ש"ח, כולל מע"מ. משמע, שההתחייבות לתשלום 93,000 ש"ח היתה לצורך גמר חשבון באותה העת ולא בנוסף לתמורה החוזית המקורית. אוחיון טוענים כי הם שילמו את אותם 93,000 ש"ח (30,000 ש"ח באמצעות המחאה בנקאית, 19,000 ש"ח באמצעות הבן שלהם שהגיע מחו"ל וכי היתרה, כ-44,000 ש"ח, הופקדה בידיו הנאמנות של עו"ד עראבי ונמצאת שם עד היום) - ולכן הם אינם חייבים כל סכום בגין עבודות הבניה המקוריות או בגין עבודות נוספות.